מקורות העם היהודי אברהם שהתפתחו

מקורות האומה היהודית, 12 שבטים צאצאי אברהם שהתפתחו והתגבשו לאומה בשנת 1300 לפני הספירה
Muflika Nur Fuaddah - יום שישי, 18 ביוני 2021 | 19:05 WIB

השיחה
היסטוריה קצרה של מוצאם של היהודים בישראל
בני ישראל או היהודים הם צאצאיו של אברהם , שביסס את האמונה שיש רק אל אחד, בורא היקום.


אברהם, בנו יצחק (יצחק), והנכד יעקב נקראים אבות ישראל.
שלושתם חיו בארץ כנען, שלימים נודעה כארץ ישראל.

הם ונשותיהם קבורים במערת המכפלה, מערת המכפלה, בחברון.

השם ישראל בא מהשם שניתן ליעקב (בראשית ל"ב, כ"ט).

12 בניו היו הגרעין של 12 השבטים שהתפתחו מאוחר יותר לאומה היהודית.

השם יהודי בא מיהודה (יהודה), אחד מ-12 בני יעקב (ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף, בנימין) (שמות א, א).

צאצאיו של אברהם התגבשו לאומה בסביבות שנת 1300 לפני הספירה בעקבות יציאתם ממצרים בהנהגתו של משה רבנו.

זמן קצר לאחר יציאת מצרים, משה מסר לבני העם החדש הזה את התורה ועשרת הדיברות.

לאחר 40 שנה במדבר סיני, לקח אותם משה לארץ ישראל, המובאת בתנ"ך כארץ שהובטחה על ידי אלוהים לצאצאי האבות, אברהם, יצחק ויעקב (בראשית יז, ח).

עם ישראל המודרנית חולקים שפה ותרבות משותפת שעוצבה על ידי המורשת והדת היהודית שעברו בדורות החל מהאב המייסד אברהם (בערך 1800 לפנה"ס).


כך, העם היהודי המשיך להיות נוכח בארץ ישראל ב-3,300 השנים האחרונות.


לפני מותו מינה משה את יהושע ליורשו להנהיג את 12 שבטי ישראל.


שלטון ישראל בארץ ישראל החל בכיבוש והתיישבותם של 12 השבטים בהנהגתו של יהושע (בערך 1250 לפנה"ס).


התקופה 1000-587 לפני הספירה ידועה כ"תקופת המלכים".


המלכים המפורסמים ביותר הם דוד המלך (1010-970 לפנה"ס), שהפך את ירושלים לבירת ישראל, ובנו שלמה (שלמה, 970-931 לפנה"ס), שבנה את בית המקדש הראשון בירושלים.


בשנת 587 לפני הספירה כבשו הכוחות הבבליים של נבוכדנצר את ירושלים, הרסו את בית המקדש והגליו את היהודים לבבל (עיראק המודרנית).

שנת 587 לפנה"ס סימנה נקודת מפנה בהיסטוריה של המזרח התיכון.

משנה זו ואילך, האזור נשלט או נשלט על ידי רצף של אימפריות מעצמות של אותה תקופה בסדר הבא: בבל, פרס, יוון ההלניסטית, האימפריה הרומית והביזנטית, הצלבנים האסלאמיים והנוצרים, האימפריה העות'מאנית והאימפריה העות'מאנית. האימפריה הבריטית.
יהודים בישראל

זמן קצר לאחר יציאת מצרים, משה מסר לבני העם החדש הזה את התורה ועשרת הדיברות.

לאחר 40 שנה במדבר סיני, לקח אותם משה לארץ ישראל, המובאת בתנ"ך כארץ שהובטחה על ידי אלוהים לצאצאי האבות, אברהם, יצחק ויעקב (בראשית יז, ח).

עם ישראל המודרנית חולקים שפה ותרבות משותפת שעוצבה על ידי המורשת והדת היהודית שעברו בדורות החל מהאב המייסד אברהם (בערך 1800 לפנה"ס).

כך, העם היהודי המשיך להיות נוכח בארץ ישראל ב-3,300 השנים האחרונות.

לפני מותו מינה משה את יהושע ליורשו להנהיג את 12 שבטי ישראל.

שלטון ישראל בארץ ישראל החל בכיבוש והתיישבותם של 12 השבטים בהנהגתו של יהושע (בערך 1250 לפנה"ס).

התקופה 1000-587 לפני הספירה ידועה כ"תקופת המלכים".

המלכים המפורסמים ביותר הם דוד המלך (1010-970 לפנה"ס), שהפך את ירושלים לבירת ישראל, ובנו שלמה (שלמה, 970-931 לפנה"ס), שבנה את בית המקדש הראשון בירושלים.

בשנת 587 לפני הספירה כבשו הכוחות הבבליים של נבוכדנצר את ירושלים, הרסו את בית המקדש והגליו את היהודים לבבל (עיראק המודרנית).

שנת 587 לפנה"ס סימנה נקודת מפנה בהיסטוריה של המזרח התיכון.

משנה זו ואילך, האזור נשלט או נשלט על ידי רצף של אימפריות מעצמות של אותה תקופה בסדר הבא: בבל, פרס, יוון ההלניסטית, האימפריה הרומית והביזנטית, הצלבנים האסלאמיים והנוצרים, האימפריה העות'מאנית והאימפריה העות'מאנית. האימפריה הבריטית.

Tidak ada komentar:

Posting Komentar